לשון אדה"ז
בענין היתר שינה בראש השנה
כתב הרמ"א בהל'
ר"ה או"ח תקפ"ג סעי' ב וז"ל: "וגם נוהגים שלא לישן ביום
ראש השנה (ירושלמי) ומנהג נכון הוא" עכ"ל.
במג"א סק"ו
כתב וז"ל: "האר"י אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך
ע"י התפלות והתקיעות, ובב"ח כת' שהר"ם ישן בר"ה והיושב בטל
כישן דמי" עכ"ל.
אבל ראה לשונו של
אדה"ז שם בסעי' ח' וז"ל: "ונוהגין שלא לישן ביום ראש השנה כדי שלא
יישן מזלו, והיושב ובטל הרי זה כישן. ויש
נוהגים לישן אחר חצות היום" עכ"ל.
והיש אומרים הוא לכ'
דעתו של האר"י מובא במג"א. ולכ' קצ"ע שהרי לשון של המג"א הוא
"שמותר לישן" ומשמע שאדה"ז אומר יותר מזה, שיש ענין לישן, כי כתב
"שיש לישן".
ואפשר יש לבאר לשונו של
אדה"ז ע"פ מה שכתב המג"א מהר"ם שהוא הי' ישן בר"ה, ואפשר
שזה שהי' ישן הי' ענין רוחני בזה שיש לישן.
ראה ב"ח סו"ס
תקצז כמה טעמים שלא ישן.
וז"ל הב"ח
בסי' תקצז: "כתב בספר אבן שועיב (דרשה לר"ה פט ע"ג) בשם
(הרמב"ן) [הרמב"ם][1]
ז"ל (הל' תשובה פ"ג ה"ד) כי בתקיעת שופר יש רמז לדין כמו עורו
ישנים מתרדמתכם רצונו לומר כי השעה צריכה הערה כמו שנאמר (עמוס ג:ו) אם יתקע שופר
בעיר ועם לא יחרדו. מכאן כתוב בירושלמי[2]
שאסור לאדם לישן בראש השנה כדאמר התם איך בר נש דדמיך בריש שתא ועוסקים בדיניה.
ועוד יש לומר[3]
כי הוא מורה עצלות כדכתיב (יונה א:ו) מה לך נרדם וגו' עכ"ל.
ומהר"ם היה רגיל
לישן כמו בשאר יום טוב תשב"ץ מצאתי כ"כ בהגהות דמהר"ש לוריא"
עכ"ל.
אסור או יש ליזהר
רואים בלשון של הדרכי
משה (תקפג:ב) ענין של מזל בלשון של הדרכי משה – "דמיך מזליה", וז"ל:
"בירושלמי דראש השנה איתא האי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה ולכן נזהרים שלא
לישן בראש השנה" עכ"ל.
בב"ח הלשון הוא
שהירושלמי אומר "שאסור לישן", בדרכי משה הלשון הוא נזהרין.
מהר"ץ חיות מגילה
יב, ב, [מובא בילקוט מפרשים החדש במהדורת עוז והדר] מביא "הרבה מאמרים
מהירושלמי שהיו נוכח עיני הראשונים ונאבד מאתנו ולדוגמא..." (ודבר זה מס' אבן
שועיב ומהטור הוא א' מהדוגמאות שהמהר"ץ חיות מביא).
ערוך השולחן תקצז: ב
"וגם יש שאין ישנים ביום א' ע"פ הירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך
מזליה, ולא ידענו איפא נמצא זה הירושלמי והארי"ל לא חשש לזה, ואמר דאחר
תקיעות ואחר חצות כבר נמתקו הדינים".
במטה אפרים כתב בסי'
תקצח ס"א וז"ל: "אחר שגמר ברהמ"ז אעפ"י שלפעמים עוד היום
גדול ויש שהות לישן מעט עד תפלת המנחה אין לעשות כן, ויחוש למה שאמרו הישן
בר"ה גם מזלו ישן. ואף שדבריהם נאמרו ברמיזה שמי שישן ואין מוסיף בתפל' גם
מזלו שהוא המלאך המליץ עליו בשמים הוא אינו מלמד זכות עליו, והחי יתן על לבו לעשות
לה' לא ינום ולא יישן, וכ"ש להיות יושב ובטל שוהא כישן וגרוע ממנו שעי"ז
ראשו נמלא מחשבות רבות וכו'" עכ"ל.
