ר' הלל פאריטשער סיפר מה ששמע מר' זלמן זעזמיר
שהוא שמע מרבו הרב אלימלך שאול בחלום (קיצורים והערות לס' התניא עמ' קכג, ספר
התולדות אדה"ז ח"ב 509, הרבי הזכיר זה בשם "חסידים" שיחות
קודש לז ח"ב עמ' 599, ובתו"מ מד ח"ג עמ' 1936 מביא זה בסתם):
"כאשר יצא ספר התניא לאור, הנה הא' הלילות
ראיתי בחלום את מורי הרא"ש, ויאמר לי תדע כי ספר התניא של רבך מכוון בפרקיו
לפרשיות חמשה חומשי תורה[1], וכשם שפ' בראשית היא פרשה
כללית הנה כמו"כ הקדמת ספר התניא היא כללית ומכוונת נגד פ' בראשית, וכן כל
פרק ופרק כסדרן מכוון נגד פ' התורה כסדרן.
ורב מונטשיין מעיר בספר "תורת חב"ד
"התניא" – ביבליוגרפה" עמ' 15 הע' 44 שבאמת ישנו נד פרשיות בתורה
ונצבים וילך הוי נחשבים לא' (כן מבואר בכמה מפרשים – ראה גם לקו"ש חי"ט
עמ' 298 הע' 3).
ולפי דבריו יוצא שבאמת ישנו נד פרשיות, וא"ש
שיש פרשה שהוי גם נגד ההקדמת המלקט.
ושוב ראיתי שכן מפורש בשם "ר' מיכאל"
(שמועות וסיפורים ח"ג עמ' 159) "ג"ן פרקי תניא הם כנגד ג"ן
סדרים דאורייתא, וההקדמה היא כנגד הסדר הנ"ד" – ולכ' כוונתו כנ"ל.
ראה בהלקח והלבוב ח"א עמ' ט שמבאר שאף
שישנו נד פרשיות, אין מונים פרשת זאת הברכה כי לא נקראת בשבת כששמח"ת הוי
באמצע השבוע עיי"ש, ולפי ביאורו עדיין קשה אודות ההקדמת המלקט, וצ"ע.
[ראה בהלקח והלבוב שם שמביא ביאור שרבינו נתפס
בשנת הד"ן לימי חייו תקה-תקנט].
אבל אדמו"ר הריי"ץ מבאר (ס' השיחות
תש"ג עמ' 59) שאדמו"ר הזקן ישב בתפיסה נג יום כנגד פרקי התניא. וביותר
מבואר (שם עמ' 62), שהיג' ימים אחרונים היו קשים ביותר כי שאלוהו אותו "מה זה
יהודי? מה זה אלקים? מה הקשר של יהודי
לאלקים? ומה הקשר של אלקים ליהודי? וזה תוכן של היג' פרקים
אחרונים.
וצ"ב לפי ביאור זה מה עם ההקדמת המלקט, האם
לא ישב רבנו כלום ע"ז.
ואולי י"ל שלפי ביאורו של אדמו"ר
הריי"ץ הזמן שישב בביתו של המתנגיד הוי נגד הקדמת
המלקט. וא"ש שזהו תוכן של הקדמת המלקט לבאר איך שס' התניא שונה
משאר ספרי מוסר.
וידוע דרך המחברים שההקדמה כותבים אחר שגומרין
כתיבת הספר, וכן כאן (כמבואר מאדמו"ר הריי"ץ מובא בליקוטי ביאורים (קארץ)
עמ' תקכב-ג) ההקדמה נכתב אחר גמר חתימת הספר, ואם נכונים הדברים נמצא שאדמו"ר
הזקן ישב בביתו של המתנגיד נגד הק' המלקט אחר הנג' יום.
א). הצמח צדק שאל את בנו אם הוא בקי באותיות התניא כמו
שהוא בקי באותיות התנ"ך – אג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ'
רסח
ב). אדמו"ר הזקן ציוה להדפיס את ס' התניא באותיות
מרובעות דוקא, ודפוס "זאלקאווע" שהוא באותיות רש"י הוא שלא
כרצונו. ההסבר לזה הוא כי תניא הוי התורה שבכתב של חסידות כנגד –
נ"ג פרקים נגד נ"ג פרקי דאורייתא, מה שאין כן שאר דרושי חסידות נדפסים
באותיות רש"י – רמח אותיות אות קנא, למען ידעו עמ' 244
ג). המספר של הפרקים בתניא שמתחילים באות ו' הוי כמספר של הסדרות
המתחילים באות ו' – שמועות וסיפורים ח"ג עמ' 159, כל הפרשיות של
התורה פותחות בוא"ו מלבד י"א מהן, וכן הוא בפרקי התניא שרק י"א
(כולל ההקדמה) אינם מתחילים באות זו – תורת חב"ד – ספר התניא עמ' 15
