וישלח לב:יז ויתן ביד
עבדיו עדר עדר לבדו, ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר. וכתב הבעל הטורים ע"ז וז"ל: "ב'
"רוח", הכא, ואידך רוח והצלה יעמוד ליהודים, רמז לדורות הבאים שיתנו
שוחד לשריהם".
ויש לבאר השייכות בין
המגילה לפרשה זו עפ"ז שעמלק שבא מהמן הוי מזרע עשו[1].
ועוד יש לבאר השייכות
שאסתר ויעקב שניהם התפללו לה', וגם הכינו למלחמה, וגם נתנו מתנות וכו'.
ויש להעיר מרבנו בחיי (בשלח
יז:טז) שמאריך בזה שמכל האומות עשו ועמלק שניהם לא ישובו לע"ל. ואפשר שזהו ענין "רוח" מכיון שגם
לע"ל לא ישובו.
[1] ראה לשון הרמב"ם בספר המצוות
מצות עשה קפ"ה וז"ל: "היא שצוונו להכרית זרע עמלק בלבד משאר זרע
עשו..."עכ"ל.
