הרבי מבאר[1] שהחילוק בין חמץ למצה הוא שחמץ
ענינו ישות וגאוה, ומצה ענינו ביטול.
ומוסיף לבאר שהחילוק בין חמץ למצה הוא החילוק בין אות אחת, וגם באות זה יש
רק חילוק קטן בין האות ח להאות ה.
ומבאר עוד שבאות ח' אין מקום לילך למעלה, משא"כ באות ה' יש מקום
קטן לילך. והוא הפתחו לי כחודו של מחט
עיי"ש.
וממשיך לבאר שענין של חטא בא מישות וגאוה, וכללות ענין של תשובה ותורה
ומצוות בכלל מיוסדים הם על ענין הביטול.
ואפשר יש להוסיף בזה שבהחילוק בין אות ה' לאות ח' יש לראות ענין של
ביטול וההיפך באופן ישיר[2].
ובענין אות ה' מבואר בחסידות[3] שהג' קווים של אות ה' הם כנגד
מחשבה דבור ומעשה. וקו העליון הוי מחשבה,
וקו הימין הוי דיבור, וקו השמאלי הוי נגד מעשה. והרבי מבאר ענין זה באריכות[4].
וא' מהנקודות שהרבי מזכיר[5] הוא שאות ח שונה מאות ה',
ובלשונו "ס'איז דא א הפסק צווישן דעם רגל שמאלי, מיטן קו העליון והימין וואס
ווייזן אויף מחשבה ודיבור פון לימוד התורה.
ד.ה. אז אלא מאל פילט ער ווי ער איז אפגעריסן פון תורה, און מצד דעם ציט ער
זיך צו עולה זיין למעלה" עכ"ל.
נמצא שאות ה' בפרט אחר מרמז על שרגיש חסרון וביטול בעבודתו בזה שאינו
בדרגת של מחשבה ודבור ורוצה תמיד לעלות למעלה, בניגוד לאות ח', שכבר
"קשור" למעלה ואין בו ביטול זה.
ויש לקשר זה עם המבואר לעיל אודות החילוק בין חמץ למצה, וק"ל.
[2] מלבד זה שיש רק פתח קטן באות ה', וע"ז כתב
רבנו שהאדם עושה רק "פתחו לי כחודו של מחט" והקב"ה עושה הרוב, והוא
רק נותן בזה אצבע קטן. יש להוסיף עוד בזה
כדלקמן בפנים.
[3] ראה בתורה
אור במג"א צה, סע"ב ובעוד כמ"כ.
[5] שם בעמ' 109
