בלימודי בעניני יחו"ע ויחו"ת עלה בדעתי להקשות "א בעליבאטישע שאלה", ידוע המבואר בפסחים נו, א ששמע ישראל וברוך שם הי' השקו"ט בין יעקב ובניו, ושם לכ' שמע ישראל הי' מענת בני יעקב על זה שיש להם ספק באמונה, וברוך שם הי' מענת יעקב לאחר שנתברר שאין להם "בעיות" בעניני אמונה, ולפ"ז לכ' יוצא ששמע ישראל הוא כמו מענה לענין של ספק משא"כ ברוך, ולכ' בחסידות הוא להיפך ששמע ישראל הוא מקרה שאין בו שום ספק "אחדות פשוטה" בניגוד לברוך שם
והערני ח"א מד"ה עוז והדר תרפט
"...והנה אחד הוא יחו"ע וברוך שם הוא יחו"ת, וצ"ל מפני מה דכאשר בני יעקב אמרו הוי' אחד היינו בחינת יחו"ע הנה יעקבט שהוא במדרי' אצי' אמר בשכמל"ו שהוא בחי' יחו"ת . . והנה השבטים אמרו ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד, דהשבטים הם הארת האצי' כמו שנמשכים לבריאה והיחוד שלהם הוא מעין היחוד דאצי', וזהו כשם שאין בלבך כו' אין בלבינו כו' שהעבודה שלהם הוא מעין העבודה דיחו"ע, ומ"מ אמרו כך בכף הדמיון, דעם היות דהשבטים עושים בחי' היחוד והביטול כנ"ל מ"מ אינו דומה כמו האבות שהן מרכבתא עילאה דאצי' שהביטול הוא בבחי' ביטול במציאות ממש משא"כ הביטול דשבטים הוא בחי' ביטול היש בלבד, ולכן הרי השבטים בחרו להם להיות במדבריות והתבודדות שלא יטרידו ולא יבלבלו אותן מעבודתן . . וזהו שהשבטים אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, דהגם שהאבות הן המרכבה הוא בחי' יחו"ע בחי' ביטול במציאות, והשבטים הי' הביטול שלהם בבחי' יחו"ת ביטול היש, אבל עם זה הנה כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד, פי' ברזא דאחד הוא שבד"ת שהוא יחו"ת יהי' במדריגת יחו"ע, דבזה הוא יתרון המעלה בעבודה בעולם התחתון דוקא, ולכן באותה שעה פתח יעקב ואמר בשכמל"ו, היינו ביתרון המעלה שיש בהעבודה דיחו"ת למהוי אחד באחד
No comments:
Post a Comment