פרשת יתרו

יח, א


וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים

ג' ביאורים על הטעם שיתרו בא והתגייר, יסוד לכל ביאורים אלו

והמכליתא מביא ג' שיטות על הטעם שיתרו בא. טעם הראשונה הוא מרבי יהושע, והוא מבאר שמלחמת עמלק היתה הסיבה לזה שיתרו בא. טעם שני' מביא רבי אלעזר [המודעי] שבא מצד מתן תורה. וטעם שלישית אומר רבי אליעזר שהי' מצד ששמע אודות קריאת ים סוף.

ומפשטות לשון המכליתא ברור שהיסוד לג' שיטות אלו[1] הוא לבאר לשון הכתוב "וישמע". ז.א. שאה"נ שהי' כמה ניסים שעשה הקב"ה עם ישראל, אבל לא כולם נשמעו ליתרו. אבל שלשה ניסים אלו 'שמע' יתרו.

טעם הראשון נקט 'מלחמת עמלק', כי אם יש מלחמה, ויש עם מלוחם וכובש, בודאי שדבר כזה נשמע למרחוק[2].  ורבי אלעזר מבאר ששמעו: "שבשעה שנתנה תורה לישראל, זעו כל מלכי האדמה בהיכלתם[3].  ורבי אליעזר על טעמו השלישית מפרש: "שבשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו".

שקו"ט בג' השיטות

מצד אחד טעמו של רבי יהושע הוי הטעם היותר פשוט[4],  כי כולם שומעים על מלחמה, כי עם שהולך וכובש, זה הוי דבר דבר שנוגע להחיים של כל אומה, וא"כ דבר כזה מתפשט לכל. אבל לאידך, הנס שהי' בהמלחמה אינו בדומה להנס של קרי"ס ומ"ת[5], כי במלחמה (אף אם ישנם ניסים) אינם גלוים – והם קשורים במדה מסויימת להנהגת הטבע, ולא כן בקרי"ס ומ"ת ששם היו ניסים נפלאים ששברו את כל כלי הטבע.

כד דייקת טעמו של רבי יהושע, שבא מצד מלח זה טעון ביאור שהרי סוף סוף ענין של מלחמה אין הכרח שהי' באופן נסי. ואף שהי' נס גדול, אבל אין זה בערך לנס כמו קריאת ים סוף ומ"ת ששם הי' נפלאות גלוים לעין כל.

ואפשר שלכן ביאר רבי אלעזר ורבי אליעזר שהי' מצד מתן תורה וקריאת ים סוף, כי בנסים כאלו מובן יותר איך שיתרו נתפעל, עד שירד מ'גדלותו' שהי' כומר לע"ז, ובא בכל משפחתו אצל משה[6].

---

[1] יש מבארים שרש"י סובר שאינם שיטום.

[2] וזה כ"כ פשוט, שרבי יהושע אינו מבאר דבריו, כמו רבי אלעזר ורבי אליעזר.

[3] ורבי אלעזר ממשיך: "באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע, אמרו לו בלעם, שמא המעשה הזה עושה לנו כשעשה לדור המבול . . אמר להם שוטים שהעולם כבר נשבע הקב"ה לנח שאינו מביא מבול . . אמרו לו, שמא מבול של מים אינו מביא, של אש מביא, אמר להם, אינו מביא לא לא מבול של אש, ולא של מים, אלא תורה נותן הקב"ה לעמו ולדידיו . . כיון ששמעו כולם מפיו הדבר הזה, ענו כולם ואמרו אחר כך ה' יברך את עמו בשלום, ופנו והלכו איש למקומו וכו'.

[4] כי אי"צ לבוא לביאורים שמ"ת "זעו כל מלכי באדמה", וגם אם זעו לכ' הי' זה רק מלכי האדמה ולא הכומרים, וא"כ איך שמע יתרו מזה. וכן אי"צ לומר שקריאת ים סוף נשמע בכל העולם כולו.

[5] ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.

[6] ראה בהמלבים אות א' ב'בהתורה והמצוה.