א) יש
להעיר מלקו"ש חי"א עמ' 131 מביא דברי הרמב"ם סוף הל' איסורי מזבח
נאמר בתורה וקבל כו' ומחלביהן כו' כל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב,
אם בנה בית תפלה יהי' נאה מבית ישיבתו . . וכה"א כל חלב לה' ויקרא ג' טז.
וצריך בירור אם
חל החיוב ד"כל חלב לה'" גם בעת הכנה ועשיית הדבר שבדעתו ליתנו אח"כ
לה': ולדוגמא האם יש חיוב לקחת צמר מובחר כדי לעשות ממנו בגד לעני וכיו"ב
דאפ"ל ב' סברות: א) החיוב ד"כל חלב לה'" חל בעת הנתינה, שאז נעשה
של הוי' ולכן אז צריך לבחור מן "הנאה והטוב" שיש לו.
ב) חיוב
זה חל קודם הנתינה – תומ"י שמחליט בדעתו שסו"ס יהי' לה', גם בעת הכנת
ועשיית הדבר "לשם הא-ל הטוב" צריך לבחור מן הנאה והטוב.
ומסיים רבנו שזה
י"ל בשתי אופנים רק כשניכר עילוי בעת הנתינה, או אפילו כשאין עילוי כיון
שמכין עתה לשם האל וממשיך רבנו לבאר שבזה חולקים האב"ע ורש"י עיי"ש.
ובזה שסיים רבנו
"אודות שני האופנים אם צריך להיות ניכר בעת הנתינה או לאו". נראה שתלוי
במח' הראשונה אם הידור שייך במצוות שהם מכוסים. וראה בא"ת ערך הדור מצוה ע'
רעה ובהערות.
No comments:
Post a Comment