הרבי אמר פעם[1] "שעל-ידי לימוד החסידות פועלים רבות גם בנוגע ללימוד הנגלה שיהיה באופן דתורה לשמה, "סם חיים". ולא עוד אלא שעל ידי לימוד החסידות ניתוסף חשק - ועל-ידי-זה גם הבנה והשגה בלימוד הנגלה, שנעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה גם בלימוד הנגלה".
ולכ' צריך עיון קצת שהרי במקורו נוסח זה של "אלף פעמים ככה" מובא בנוגע לענינים שהם לכאורה בסוג אחרת משל לימוד החסידות. שהרי בתורה אור[2] מאריך שבפעולות נמוכות זוכים להשפעות נעלית מצד שנעוץ סופן בתחילתן. וז"ל: "כמו ע"ד משל שנמצא מעלה יתירה ברגל מה שאין בראש שהרגלים הם המהלכים...וגם גידי הראש וחיותו שהדם הוא הנפש הם ברגלים וכשמקיזין דם מהרגל מתרפא הראש...וכך הוא למעלה...וע"י אתערותא דלתתא נעשה למעלה תיקון האורות, וזהו שמצינו במשה שבחטא העגל נטלו ממנו אלף אורות... וכך הוא בכל ישראל, ע"י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי' גשמיות בבחי' רגלים נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה...וכללותן היא הצדקה...". [ועד"ז מובא בכ"מ אודות צדקה רוחנית, כמו סיוע לאדם אחר[3]].
ולכ' לימוד חסידות לא הוי "פעולה נמוכה", ופעולה שהוי בגדר של "נעוץ סופן", או פעולה של רגל, - ואדרבה, וא"כ למה מביאו הרבי בקשר ללשון זה של "אלף פעמים ככה" שקשור לענין אחר[4].
ואפשר י"ל שענין זה של "אלף פעמים ככה נפעלת מצד ענין אחר, ולא מצד הכלל של "נעוץ סופן בתחילתן", והוא רק מצד כחו הנעלה של לימוד החסידות, שהוא "סם החיים" ומצד זה נפעלת הכח של "אלף פעמים" בלימוד תורתו[5].
אבל נראה שבאמת גם בלימוד החסידות ישנו ענין זה של "נעוץ סופן בתחילתן", ודברי הרבי מדיוקים המה בהשתמשות בלשון זה של "אלף פעמים ככה".
והביאור הוא ע"פ הידוע שהאריז"ל כתב[6] "שדווקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה", אף שבדורות הראשונים היתה חכמת הקבלה "נסתרה...ונעלמה מכל תלמידי חכמים כ"א ליחידי סגולה, ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים כדאיתא בגמ'[7]".
וצ"ב למה דווקא בדורות אלו הי' ענין זה. והרבי מביא ע"ז שני ביאורים[8], וא' מביאוריו הוא ע"פ דברי הרמב"ם בהקדמתו למו"נ[9], שהטעם שכתב ספרו, שיש בו "ענינים נסתרים", הוא אמרם בכמו זה הענין של "עת לעשות לה' הפרו תורתך". והיינו, דהיות בנ"י במצב של "נבוכים" הכריח אותו לגלות "ענינים נסתרים" כדי להציל "נבוכים" בעניני אמונה כו'.
והרבי מבאר עפ"ז וז"ל: "ועד"ז הוא בנוגע לגילוי פנימיות התורה בדורות האחרונים – שזהו בגדר "עת לעשות לה' הפרו תורתך". גודל הירידה של הדורות האחרונים, שנתמעטו הלבבות וכו', וכן מצד מצב העולם בכללותו, שהרע בדורות אלה הוא בהתגברות יתירה, מהווה הכרח רב לגלות זאת החכמה, פנימיות התורה, שהיא מתעוררת את הכוחות הפנימים הנסתרים שבנשמת האדם, הנותנים לו עזר וסיוע להתגבר על חשכת הגלות מבחוץ ועל המניעות שמבפנים, להתעורר באהבת ה' ויראתו ולעבדו בלב שלם[10].
ומכ"ז אנו רואים בפירוש שא' מהענינים העקריים בלימוד תורת החסידות אינו רק זה שלומד אודות ענינים ומדריגות נעלות וכו', אלא שזה ישנה טבעו ומדותיו, והוא מעלה את האדם אף מי שנמצא בדורות האחרונים בחושך כפול ומכופל. והוא כמשל הידוע[11] שמשתמשים באבן יקר, "לשחקה ולערבה במים, ולשפןך מתערובות זו לבין שפתיו של בן המלך, ואולי תיכנס טיפה אחת לתוך פיו וכו' ותציל את חייו..." אותו וק"ל[12].
[4] יש להעיר שהצ"צ באוה"ת בראשית ח"ו עמ' תתרכו, ב ושם מקשר ענין זה ללימוד התורה, והוא מבאר [בא' מהפירושים] ש"אלף פעמים" קשור לענין של "אאלפך חכמה", ומביא גם דברי חז"ל שאלף נכנסים למקרא עיי"ש. [ראה גם תרמ"ג עמ' לב-ג], ואפשר יש להביא זה כמקור לדברי רבנו, שענין זה של "אלף פעמים ככה" שייך ללימוד התורה, אבל זה הוי טעות, כי בודאי ענין זה קשור ללימוד התורה, אבל הפירוש הוא שע"י פעולות נמוכות (מעשה המצוות, צדקה, עבודה עם הזולת), זה מועיל ללימוד תורתו, ופשוט.
[בלקו"ש לח עמ' 149, מביא ענין זה גם לעבודת התפילה, שע"י עבודת התפילה נעשית מוחו ולבו וכו', אבל ד"ז אני מבין שהרי בירור נפה"ב ע"י עבודת התפילה לכ' מיחשב לענינים מעשיים, ואפשר שזהו גם הענין בלימוד חסידות, כדלקמן בפנים]
[5] וכד דייקת בדרבי הרבי משמע שמצד ה"חיות" של לימוד החסידות, פעולים הרבה בלימוד הנגלה, ולאו דוקא מצד הענין של "אלף פעמים וכו'".
[12] ובאמת ישנו כאן נפק"מ גדולה שלפי ביאור זה, הענין של אלף פעמים ככה נפעלת בעיקר מצד פעולת לימוד חסידות על האדם, ולא רק מצד מעלת הלימוד, והבן.
No comments:
Post a Comment