בענין תחיית המתים לצדיקים

א. בלקו"ש ח"ב בהוספות לי"ג שבט אות ט' שמבאר רבנו וזלה"ק: . . כאטש בכלל איז דער סדר ביאת משיח בנין בית המקדש קיבוץ גליות תחיית המתים, אבער תחיית המתים פאר יחידים איז געווען און וועט זיין פריער אויך. וכידוע כמה סיפורים בש"ס ומדרשים מצדיקים שהחיו מתים. וכמאמר רז"ל בע"ז י,ב זוטי דאית בכו מחי' מתים.

והנה לכ' צ"ע בכוונת רבנו בגמ' זו, כי רבנו מנסה להוכיח שיהיה תחיית המתים ע"י הקב"ה קודם ביאת משיח, ומהגמ' שם מבואר שהצדיקים יש להם כח להחיות מתים, ומה הוכיח רבנו משם.

ואפשר י"ל שרבנו מחדש בזה שאופן התחי' של צדיקים קודם ביאת משיח יהיה בכח עצמם, ובק"ו שאם יש להם הכח להחיות אחרים כמו שרואים בהגמ' שם "שזוטי דאית בכו מחיה מתים", בודאי שיש להם הכח להחיות את עצמם.

ב. ולכ' כן הוא המשמעות בשו"ת רדב"ז סי' א' עמ' סט' וז"ל: שוב ראיתי מוסכם דשתי תחיות יש ועל התחייה הראשונה נאמר בנבואת זכריה בן ברכיהו עוד ישובו זקנים בשערי ירושלים, וילפינן בג"ש דכתיב הכא וילכו על משענותם ובאלישע שהחיה את המת כתיב משענת וילפינן משענת ממשענת . . ע"כ. ומדבריו מבואר שהלימוד שהתחי' הראשונה הוא ע"י גז"ש מאלישע, ואצל אלישע התחי' המדוברת שם הוא תחייה שהוא בעצמו עשה באחר, וכמו שבארנו לעיל בראיית רבנו שמזה שיש כח בצדיקים להחיות אחרים מכ"ש שיש להם כח להחיות עצמם.

ג. ועפ"ז נראה לבאר עוד דבר דהנה בערוך לנר לנדה סא,ב העיר בענין התחי' של משה ואהרן ובניו שיהיה קודם התחייה של שאר המתים, שהרי אין בין זמה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד עיי"שּ.

ורואים מדבריו שהטעם שאין תחיית המתים בתחילת ימות המשיח הוא מכיון שאין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, וכמו שמאריך הרמב"ם בענין זה שלא ישנה דבר ממנהגו של עולם, וצריכים לבאר שכוונת הערל"נ הוא שלאח"ז בתקופה השניה יהיה שינוי מנהגו של עולם ואז יהיה תחיית המתים לכל, כמבואר  בכ"מ.

אבל לכ' צ"ב מאי שנא במשה ואהרן ובניו שיקומו ע"י תחיית המתים, לכ' גם זה הוי שינוי במנהגו של עולם. ולכ' יש לחלק בין תחי' של אנשים יחידים ובין התחי' לכלל ישראל, שרק התחי' לכל ישראל הוי שינוי במנהגו של עולם, משא"כ התחי' של אנשים יחידים. אבל לכ' אין לומר כן כי מבואר בדברי הריטב"א (מובא בשו"ת רדב"ז סי' א' עמ' סט') מפורש שיהיה תחיית המתים לכמה צדיקים - לא רק למשה ואהרן -  קודם לביאת משיח וז"ל: בשם רבותיו נ"ע דאיכא תרי תחיות אחת פרטית לצדיקים שמתו בגלות, והיא סמוכה לביאת המשיח, ויזכו לכל ימות המשיח בגוף ונפש ויראו בטובתן של ישראל ובבנין בית המקדש וישמחו בשמחת חילוף עבודתם וכו', ואחת כללות והיא סמוכה להכנסת שבת כאשר קיבלתי והוא נקרא עולם התחייה, ועליה נאמר ורבים מושבני אדמת עפר יקיצו וכו' ע"כ. ומדברי הריטב"א מפורש שתחיית המתים יהיה קודם בנין בית המקדש, ויהיה לא רק אצל משה ואהרן, ואם יהיה אצל כל הצדיקים, בודאי ובודאי שאם משיח צריך לתחייה זו יהיה לו חלק בה, וא"כ לכ' זה לא הוי תחייה לאנשים יחידים וצ"ע.

וע"פ המבואר מיושב מה שהקשו לעיל בנוגע לתחיית המתים שלכ' הוי שינוי מנהגו של עולם כמבואר בערל"נ ואיך שייך שיהיה תחי' לצדיקים מתחילה, אבל ע"פ מה שבארנו נראה לחלק שדוקא התחי' מלמעלה הוי שינוי מנהגו של עולם, אבל זה שיש כח בצדיקים להחיות עצמם זהו חלק מטבעם, ואין זה נחשב לשינוי מנהגו של עולם.

ד. ואפשר יש לבאר עפ"ז דבר תמוה, דהנה במכתב הידוע של רבנו בענין תחיית המתים באגרות קודש (רבנו) ח"ב ע' סה', ובתו"ב ע' 74, מבאר רבנו באריכות כמה ענינים בתחיית המתים, ומביא אודות זה שצדיקים קמים קודם, ומציין לדברי הזהר שתחיית המתים לצדיקים יהיה קודם לשאר המתים, אבל אינה מציין בכל המכתב לגמ' המפורשות אודות תחיית המתים של משה ואהרן ובניו, מנדה ע,ב ויומא ה,א ובעוד מקומות וצ"ע.

ובפשטות י"ל, שמדברי הזהר משמע שהתחי' של הצדיקים יהיה לאחר ביאת משיח, משא"כ מהגמ' אודות משה ואהרן, משמע שהתחי' שלהם יהיה קודם ביאת משיח, כי המבואר שם הוא שהם יהיו עובדים מיד בבנין בית המקדש, וידוע שסדר הדברים הוא שקודם זמן הגאולה וקיבוץ גליות יהיה בנין בית המקדש, ומסתבר שמשה ואהרן יהיו מאז. ולפ"ז מובן שתחי' זו קודם ביאת משיח אין לו שייכות לרוב הצדיקים שיחיו אחר ביאת משיח בפועל, ורבנו בהמכתב מדבר אודות התחי' לרוב הצדיקים. ואפשר שרבנו לא הביא דברי הריטב"א שהתחייה לרוב הצדיקים יהיו קודם בנין בית המקדש כי זה הוי בניגוד לדעת הזהר.

וע"פ המבואר אפשר י"ל באו"א שרבנו במכתב הנ"ל מבאר ענין של תחיית המתים הרגיל ע"י הקב"ה, וזהו כל הדיון במכתב הנ"ל, אבל תחיית המתים שבא ע"י עצמם, זה לא הוי בגדר תחיית המתים הרגיל, ולכן אינו מציין לשם.

ה. והנה בענין תחיית המתים לצדיקים מובא בזח"א קמ,א שיהיה תחיית המתים לצדיקים מקודם, ויהיה ביחד עם מתי א"י. ומשמע מדברי הזהר שהתחיית המתים לצדיקים יהיה לאחר שמשיח כבר בא, ואינו מדגיש שם שיהיה קודם ביאת משיח כמפורש בהריטב"א.

ולפי חילוק זה לכ' יש לבאר דברי רבנו בלקו"ש ח"ב שם, שלכ' תמוה מאד אם רוצה רבנו להביא מקור לענין של לתחיית המתים לכ' הי' צריך להביא מדברי  מדברי הזהר שמפורש שיהיה תחיית המתים מקודם. אבל לפי מה שבארנו מובן היטב כי המשמעות של הזהר הוא שיהיה תחיית המתים מקודם להתחי' של שאר המתים, אבל לא שיהיה קודם ביאת משיח, וכוונת רבנו הוא לבאר הלשון "און דער רבי וועט אונז ארויספירן פון גלות", ובכדי שיהיה הענין של "ארויספירן פון גלות", צ"ל ענין התחיה קודם לביאת משיח  - בזמן הגלות -, ולכן הוא מביא מהגמ' בע"ז שמשם משמע שענין התחיה אצל צדיקים גם "הזוטי" שבהם הוי בכל זמן גם בזמן הגלות ועצ"ע.

ו. וכדאי להעיר ממה שמעתי מח"א שהקשה על דברי רבנו שמסיים בכ"מ בנוגע להריי"ץ וזלה"ק: והקיצו ורננו שוכני עפר, והוא בתוכם ע"כ. שלכ' יהיה התחי' לצדיקים מקודם, ויל"ע.