שיטת הט"ז שצדיק בן רשע קודם לצדיק בן צדיק בש"ץ, קושיית התו"ת עליו, תירוצו, קושיא על תירוצו
א). ביבמות סד, א גרסי' "א"ה ויעתר לו ויעתר להם מיבעי
ליה, לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע". והט"ז
באו"ח סי' נג ס"ק ג' מביא מהטור וז"ל בא"ד: "בטור כתב
בשם הרא"ש שאין מעלות הש"ץ תלוי ביחוס משפחה, דאם הוא מן משפחה בזויה
וצדיק טוב לקרב מזרע רחוקים, שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב. וכ' רש"ל
מ"מ אם שניהם שוים בודאי מיוחס קודם לשאינו מיוחס, כי אינו דומה תפלת צדיק בן
צדיק כו' עכ"ל. ולעד"נ מדכתב הרא"ש טוב לקרב מזרע רחוקים, ש"מ
שיש כאן עוד אחר מזרע שאינם רחוקים, דלשון טוב לקרב משמע שיש ברירה, ואפ"ה
טוב לקרב זה שהוא אינו מיוחס כדי לקרבו לאותו זרע לשכינה דרחמנא ליבא בעי, ותהיה
תפלתו נשמעת יותר מצדיק בן צדיק, וזה נלמד מפסוק לרחוק ולקרוב, כנ"ל"
עכ"ל.
והנה בתו"ת אות יד מקשה שלכ' הט"ז לא תירץ מאומה כנגד
סתימת הגמרא שאינה דומה תפלת צדיק בן צדיק וכו'. ומיישב שכוונת הט"ז הוי רק
במקרה שהצדיק בן צדיק יש לו מדות טובות ביותר, אבל אם הם ממש בשווה להצדיק בן
צדיק, בודאי שיש להשתמש בהצדיק בן צדיק כמו בהמקרה של יצחק ורבקה.
ולכ' דוחק גדול לומר כן שהרי קשה לכנוס כן בלשון הט"ז, כי לא
כתב ע"ז מאומה, ודיבר רק על מעלת הקירוב של הצדיק בן רשע. ואדרבה דבריו של
התו"ת בשי' הט"ז הם לכ' שי' הרש"ל (שהט"ז חולק עליו), כי
הרש"ל כותב שהצדיק בן צדיק בא קודם להצדיק בן רשע רק אם "שניהם
שוים", ומשמע בפירוש שאם אינם בשווה והצדיק בן רשע הי' מדות טובות ביותר
מהצדיק בן צדיק הוא בודאי בא קודם. והט"ז חולק ע"ז ואומר שהצדיק בן רשע
בא קודם אף הם בשווה, והדרא קושתא לדוכתא, שלכ' פשטות דברי הט"ז הם נגד גמרא
מפורשת.
ישוב לקושיית התו"ת על הט"ז ע"פ
דברי הלבושי שרד
ב). ונראה לומר ע"פ הבנת הלבושי שרד בדברי הט"ז. וז"ל
"דרחמנא לבא בעי, ר"ל והש"י יראה הכוונה של הציבור שעושים זאת כדי
לקרבו לאותו זרע, כי הצדיק בן צדיק יתקרב מעצמו, ועי"ז יקבל השי"ת תפלתו
מתפלת צדיק בן צדיק" עכ"ל.
ועפ"ז יש ליישב בקל שהרי לדבריו דברי הט"ז הוי רק במקרה של
שליח צבור, שכשה' רואה שהצבור מקרבו לעשותו ש"ץ, זה הוי זכות בשבילם. אבל
במקרה רגילה כשהשאלה הוא מי יש לו יותר זכותים, בודאי יש יותר זכותים להצדיק בן
צדיק, וק"ל.
ועי' בפרמ"ג שמציין למגא ובאדה"ז משמע שיש ביאור אחר ועיין
No comments:
Post a Comment