מבואר בפרע"ח שער המצות פרק א' בשם האריז"ל מובא בסדר הערוך ח"ב ע' כו שפסח הוא על שם "פה" "סח". ועי' בסדר הערוך שם ביאור ענין זה ע"פ המבואר בזוהר שבמצרים הי' הדיבור של ישראל בגלות.
ויש
להעיר מלקוטי תורה בד"ה ששת ימים, שמביא משל לענין אכילת מצה מתינוק שאינו
יודע לקראת אבא, עד שטועם טעם דגן.
ויש לקשר זה גם עם דעת האחרונים[1]שהחילוק בין סיפור יציאת שצרים
של ליל פסח וכל השנה הוא שצריך להיות בדיבור דוקא, ואינו יוצא בזכרון במחשבתו.
No comments:
Post a Comment