בראש השנה[1] אין
אוכלים אגוזים, לפי שאגוז בגימטריא חטא (בלי אות א' שאינו נשמעת עי' רמ"א סי'
תקפ"ג סעי' ב[2]). ואילו
ביו"ט של פסח אוכלים. (ועי' סדר הערוך ח"ב ע' מב' טעמים שונים לזה).
וי"ל בפשטות שמכיון שהוא ליל שימורים (שמות יב, מב) אין מקום להחשש[3].
[1] ויש שאין אוכלים עד הושענא רבה, ראה
בשו"ת בית היוצר סי' מ"ג (מונקץ', תרנ"ו – ס"ב) ע' לג, ד,
ובהתעוררות תשובה (ירושלים, תש"נ) ע' סה, ב, וראה גם בהמצויין בנטעי גבריאל
ראש השנה ע' סג ו' ובהערות.
[2] הרמ"א מביא גם טעם שמרבה קיחה
וניעה, ומקשה על המתפלל, אבל אדה"ז בסי' תקפ"ג סעי' ו' מביא רק הטעם
שמרבה הקיחה וניעה, ולפ"ז לא קשה ענין של אגוזים בפסח, כי אינו יום של תפילה
כמו ראש השנה.
(והערני ח"א
שצ"ע קצת על הטעם של אגוז בגי' חטא (חוץ מזה שהוא בלי הא'), שהרי אגוז הוי גם
בגי' טוב, ויל"ע).
[3] ויש להעיר מדברי החת"ס (מובא בהערות
"עקבי סופר" על ההתעוררות תשובה( (ירושלים, תש"נ) ע' סה וז"ל:
"וקצת מזה שמעתי ממורי מהרמ"ס ז"ל, והוא לא היה נזהר [מאכילת
אגוזים] זולת ביום ר"ה בלבד בשאר ימים, כי אמר אגוז רומז בגלות ישראל כמבואר
במדרש, אשר גם אם יתגולל בעפר לא יתלכלך הפרי, כן ישראל יעמדו ביופיים גם בגולה,
ולכן ירמזו בר"ה בסימני גלות כו" עכ"ל, עיין בהמצויין שם.
ויש להעיר שמפשטות דברי אדה"ז
בסי' תקפ"ג סעי' ו' משמע שהוי דוקא בר"ה, (ראה בהערה הקודמת) עיי"ש.
No comments:
Post a Comment